גיבור על ישראלי

 אני מודה קצת התעייפתי מפורים...

ניגשתי השנה בפחות התלהבות למשימה.

אמנם היתה מגמת עליה מהשנה שעברה...שבה מיחזרנו לראשונה מזה שנים רבות רבות תחפושת, כן כן שמעתם טוב.

אחד מילדיי קופח (אהיה יותר מדויקת), הילד הזה שבתמונה....לבש תחפושת מלפני מספר שנים עם וריאציה קלה. נתפרו מכנסיים חדשים (בכל זאת קצת גבהנו מכיתה א ), התחפושת קיבלה תפנית אחרת ושם אחר ופורים עבר בשלום.

שחלילה לא ישתמע מכך שיש מקופחים יותר ומקופחים פחות.....גם לאחרים לא נתפרה תחפושת בשנת 2012. כפי שכבר הסברתי ברשומה הקודמת...הסנאית תפרה את התחפושת לעצמה....והזמינה את צמד החמד לשפצורים...כהרגלינו בקודש.

אבל עיזבו אתכם ממה שקרה בשנה שעברה....שהרי פורים 2013  חל השבוע....

אחרי נקיפות מצפון של שנה הייתי חייבת לפצות...אם כי לא בחשק רב....לאחר לבטים נבחר הנושא...פה אחד הפה של המתחפש...גיבור העל קפטן אמריקה.....

אני חייבת לומר שתחפושות מסוג זה טיפה מבאסות אותי...דבר ראשון לא נותנים לי דרור ליצירתיות, דבר שני מה כבר אני יכולה לחדש בתחפושת שכזו, דבר שלישי....מתאמצים ומתאמצים ובסוף לעיתים רואים בחנויות תחפושות ממש דומות....

לאחר עוד קצת מחשבה , בכל זאת כל הענין בתחפושות שלנו זה להיות מקורי.....המתחפש שלי החילט להמיר את דתו של גיבור העל ההאמריקאי ולהפכו לציוני נלהב.....קפטן ישראל. בהתחלה השלינו את עצמינו שאנחנו ממש מקוריים....אחרי שכבר תפרתי את החליפה הסתבר..שמישהו חשב על זה קודם....גירסה של קפטן ישראל קיימת ממזמן בעיתוני הקומיקס...באסה...

לשם תפירת חליפת גיבור העל נבחרו בדי לייקרה בגווני דגל ישראל (אמנם אני ראיתי בעיני רוחי חליפה מבד מבריק ומתוח כמו ויניל אלסטי...אך לפעמים דמיונות לחוד ומציאות לחוד....באין ציפור שיר....גם בד לייקרה יהיה זמיר).

בשלב הכנת המגן נקראו הצמד חמד אלינו הביתה....

קיבלתי הוראות מדויקות (מהמתחפש כמובן) איך אמור להיות המגן, עליו להיות קמור ומבריק. שוב חזרה למציאות...לא מצאנו משהו קמור....והחלטנו ללכת על מגש עגול  ממתכת, בגודל המתאים (נתנו לי הוראות גם לגבי הגודל של המגן). הרעיון המקורי היה לצבוע אותו בצבעים מטאליים, קניתי צבעים וחומר מקשר, לקשר בין המתכת לצבע.....אבל לאחר נסיון צביעה של כמה שכבות של צבע....כאשר התוצאה היתה די מזעזעת ובהחלט לא משביעת רצון, החלטנו על שינוי טקטיקה.

שוב שמתי פעמיי לעיר הגדולה לקנות חומר נוסף לצפות את המגן..אני רציתי לצפות תחילה בלבד (אבל זה לא עונה על הדרישה מבריק) ולכן קניתי גליונות טפטים הולוגרמים מבריקים שיעשו את העבודה. לאל אלאה אתכם בפרטים ובייסורים אבל די קשה לעבוד עם טפט שהיה מגולגל, לגזור ממנו עיגולים וכוכבים כשהוא כל הזמן מתגלגל חזרה.

על המסכה היתה אחראית חמד....על המגן וכל האזורים שלו על מנת שיחובר ליד גיבור העל...צמד.....

הדבר היחידי שלא היה ביכלתינו לעשות אפילו בידי זוג הקוסמים צמד חמד היה לגרום לקפטן ישראל להפוך לחסון ושרירי בשבוע ימים. ניסינו לשכנע אותו לשתות חלבונים כל היום ולהרים משקולות (או השד יודע מה הם לוקחים כדי להתנפח), אבל הזמן היה קצר מדיי...

אז קבלו את הגירסה הצנומה והספורטיבית של קפטן ישראל.

שכשלבש לראשונה את החליפה אמרנו שהוא יכול לדגמן את תלבושת השחיינים העתידית של נבחרת ישראל בשחייה לאולימפיאדה 2016...אז חברת ספידו...בבקשה תזכרו למי להעניק את זכויות היוצרים.

מזל שהיה חם מאד בפורים...כי לא היה סיכוי שבעולם שאפשר היה להכניס גופיה חמה מתחת לחולצה שבטעות הצרתי כל כך את שרווליה עד כי כמעט לא עלתה על קפטן ישראל....שממילא לא היה כל כך מנופח.

נגמרו בדיבורים והיגיע תורן של התמונות.....

גיבור העל כרגיל נכנס לגמרי לתפקיד...אחרי זה הוא מתפלא למה אני רוצה לצלם אותו כל הזמן....("אבל למה אותי את רוצה כל הזמן לצלם ? הוא שואל")....אני חושבת שהתמונות מסבירות למה תענוג צרוף לצלם אותו.....יש אנשים שקופאים מול מצלמה (אני למשל), ויש כאלו שפשוט זורמים איתה לגמרי....

אז נכון שלימדו אותי לבחור.....אבל היו כל כך הרבה תמונות יפות.....אז הייתי חייבת.....

משפחתי וחיות אחרות....

 התחפושות האהובות עליי ביותר הן תחפושות של חיות....הן תמיד רכות ונעימות וכיף לעבוד עם הבדים שלהן. עם השנים כבר יצא מבית היוצר של משפחתינו גן חיות שלם. החל מאריה מלך החיות וחיות טורפות אחרות כגון נמרות, (כן היו לנו שתיים) עבור לחיות בית רכות וקטנות כגון האפרוח, עוד חיות שגם לפעמים אנו רואים אותן על מפתן הבית גם רכות אם כי פחות מזמינות...הקרפדה, חיות שליד הבית דוקרות כמו הקיפודה (כמעט ושכחתי אותה אחת האהובות עליי) גם חיות דמיוניות היו לנו: הדרקונית של שרק (סוג של חיה), חיה מהמיתולוגיה המינוטאור. מקווה שלא שכחתי אף חיה.

החיה האחרונה מבית היוצר שלנו היתה סנאי מודל 2012 (ברור שאני לא מראה עדיין את תחפושות מודל 2013 מי שקורא בבלוג יודע כבר שחל צו איסור פרסום עליהן בטרם ישוחררו לאוויר העולם ביום ההתחפשות). אבל בכל זאת...עברה שנה ועדיין לא הראיתי את התחפושות של השנה שעברה...אז באמת הגיעה העת לפני שזה ממש יהיה לא רלוונטי.

עוד אני חייבת להוסיף שכבר שנים אני חולמת שמישהו מבני משפחתי ירצה להתחפש לחיה מאד מסוימת (ממש יש לי תחפושת מוכנה בראש) שיש ממש בכל בית, לרב יותר מאחת, במיוחד אם לא מרבים לרסס ובעונות מסוימות, לא אהודה במיוחד ולכן כנראה ההסתייגות ממנה....אתם יכולים רק לנחש מהי.....אולי פעם מישהו יסכים סוף סוך להתחפש אליה....

זו היתה השנה הראשונה שכמעט וישבתי רגל על רגל לפני פורים, לראשונה החליטה בעלת התחפושת עצמה (זו לא היא המצולמת פה), לתפור בעצמה את התחפושת...איזה כיף לי. לאחר שיטוט מסורתי בנחלת בנימין נבחרו הבדים בגוונים הנכונים, והמחופשת עצמה עמלה שעות על גבי שעות בתפירת האוברול האפור.....

כמובן שבשלב הבא הוזמן הצמד חמד (איך לא???), להכנת האקססוריז שכללו כובע בלוט וזנב מהמם.

אין מילים בפי לתאר בכל פעם מחדש את ההתרגשות שלפני הכנת האקססוריז....ואת ההתפעלות בכל פעם מחדש מהקוסמות של צמד חמד...הם בכל פעם מצליחים להפתיע אותנו ביצירתיות שלהם וברמת הגימור וההשקעה....

עכשו כשפורים חדש בפתח אנו כבר עמלים על התחפושות מודל 2013......

נגיעות אחרונות של פינישים אחרונים....והן כמעט מוכנות......

 אז מבט אחרון למודל הקודם.....

נוסטלגיה - התרפקות על עבר מדומה

נוסטלגיה היא מונח שמשמעותו געגועים והתרפקות על העבר. על פי רב תוך אידיאליזציה שלו. תחושת כמיהה לזכרון מסוים.....לתקופה.....

המונח מורכב משתי מילים יווניות: נוסטוס- שמשמעותה שיבה הביתה ואלגוס- שפרושה כאב.

בעבר התיחסו למושג כאל מחלה, המתאפיינת בתשוקתו של אדם לחזור למולדתו. כיום כמובן השתנתה משמעות המושג ורואים בה תופעה המאפשרת דיאלוג בין עבר להווה.

כילדה אהבתי להתבונן שוב ושוב באלבומי התמונות הישנים של בני משפחתי....בצילומים המצהיבים....מארצות קרות ורחוקות....ואחר כך מארצינו החמה שלנו בראשיתה, בזמן בנייתה....(" אנשים יפים מלאי חלומות" - יהונתן גפן)

אהבתי את השקט שבגווני השחור לבן (מי חשב אז על צבע), את הפשטות שבאופנה ויחד עם זאת את שימת הדגש על הפרטים הקטנים, את האחידות שבה, את ההפרדה המוחלטת בין בגדי שבת לבגדי יומיום, את אופנת השמלות המחויטות והתסרוקות האסופות והמוקפדות בימי החג לעומת פשטות השמלות ועליהן הסינרים הבהירים ,השיער הפזור והמרושל, המכוסה לעיתים במטפחת ביומיום.

כיום כבוגרת אני עדיין אוהבת להתרפק על העבר.....לרב מדובר בעבר שכלל לא הכרתי. אני לעיתים תוהה מה היה קורה אילו.....היינו נשארים תמימים כמו פעם....אם לילדינו היה בגד אחד ליומיום ובגד אחד חגיגי, אילו לא היינו מוצפים בכל השפע הזה שמסביבנו..... אילו לא היינו מוצפים בכל הצבעוניות הזו....בכל החומרים......

דרך הצילום אני יכולה להרשות לעצמי להתרפק על העבר המדומה שלא הכרתי....לנהל דו שיח בין עבר לא מוכר להווה.

לקחת ילדות של היום ולהפוך אותן להיות קצת של פעם.....עם הפשטות של פעם והנקיון הצבעוני......והתמימות.....

נערה מקסימה שצילמתי לא מזמן, שהיה תענוג צרוף לצלם אותה.....לראות את השקט הפנימי שקיים בה, את השלווה, את טוב הלב בעיניים......

ההתרגשות שמגיעה בכל פעם מחדש.....כשאני מתבוננת בתמונות ומגלה רבדים שלא ראיתי מבעד לעדשה.....

אז די לדיבורים...אתן לתמונות לדבר......