יום שני, 28 בפברואר 2011

מלכת הפרחים

על אף שהפעם הייתי ממש קרובה לממש את האיום, בעצם כבר איימתי ואמרתי: "תפתחו את חוברת התחפושות שהגיעה עם עיתון השבת ותחפשו בה למה אתם רוצים להתחפש.....". לא עמדתי באיומיי כרגיל, נדודי שינה של האחת בעקבות האיום "הנוראי הזה" והשאלות הבלתי פוסקות של האחר "אמא את באמת אומרת שהשנה לא תתפרי לנו תחפושות?" גרמו לי לשנות את דעתי כמו בכל שנה.
יום כיף בתל אביב עם הילדים ביום רביעי שעבר העלה- חתיכת פליז באורך 4 מטר בצבע..... ועוד חתיכת לבד באורך של מטר בצבע.....שביחד יהפכו ל.....
כמובן שאסרו עליי לספר לפני שהתחפושות יצאו לאור....ובינתיים הן די בחושך בשקית. אפילו לא הוצאתי גיזרות. אבל כנראה שבקרוב לא תהיה ברירה.
אז מכיוון שעוד אין שום דבר מוכן. אתן הצצה לעוד תחפושת מן העבר שעוד לא קיבלה כבוד.
פורים 2005, אותה שנה של הדרקונית הסגולה משרק, ילדה בת 6 מבקשת להתחפש למלכת הפרחים....תודו שזה מפתיע, פתאם בין כל הפליזים למיניהם....לחפש בד של נסיכות מתנפנף, אני לא כל כך רגילה.
ולמה דוקא פרחים? כי חצי שנה קודם לכן, שוטטנו היא ואני בנחלת בינמין, היא ראתה בד מסוים תכלת עם חרציות לבנות תלוי בחוץ באחת החנויות ופסקה.....זה הבד שממנו אתחפש בשנה הבאה.
מכיוון שמדובר בעקשנית גדולה, חזרנו לנחלה לפני פורים במטרה למצוא את הבד הספציפי הזה....כמובן שהוא לא היה פרוס כמו בעבר בחוץ וליבנו החסיר פעימה עד שוידאנו שעדיין הבד נמצא בתוך החנות.
הייתי ממש רצינית ואף תפרתי חולצת מעטפת מלייקרה לבנה. מכיוון שהייתי מבינה קטנה בתפירה (לא שעכשו אני כזו גדולה) אבל אז הייתי ממש טירונית, הלכתי לחברה בכדי שתעזור לי עם גזרת המעטפת ועם התפירה הן של החולצה והן של החצאית. את החצאית בכדי שתהיי נסיכתית במיוחד, עשינו בגזרה תואמת לגוף ולא עם גומי....דהיינו היה צורך במדידה מדויקת של מותן הילדה....אחרי הרבה הרבה עבודה החצאית היתה מוכנה....מה גדולה היתה האכזבה שכשמדדתי אותה שוב על הנסיכה....הסתבר כי טעינו בחצי ס"מ עד ס"מ בהיקף. נשמע טעות קטנה, אם מדובר בבד לייקרה גמיש, אבל כשמדובר בבד קשיח....היא פשוט כבר לא נסגרת ממש ממש. כמעט ורציתי לשכנע אותה שתפסיק לאכול עד פורים , אבל ידעתי שזה מאד לא חינוכי מה גם שיכול להשליך השלכות רעות במיוחד על הדימוי העצמי בגיל מאוחר יותר ובכדי לא ליצור הפרעות אכילה , נאלצנו למצוא פתרון יצירתי.....כי לא היה סיכוי שאני פורמת את החגורה של החצאית שוב....זה היה ממש ממש מבצע עם כל השכבות הללו. מזל שהחגורה של החצאית הסתיימה בשני סרטים ארוכים שיצרו פפיון גדול מאחורה שהסתיר יופי את הפקשוש.
הכנפיים של המלכה/נסיכה....הוכנו שנה קודם לכן לתחפושת אחרת (שעוד לא הוצגה). בשלב זה כשהחצאית וחולצת המעטפת היו מוכנות, נקרא צוות המעצבים "צמד חמד" להמשך המשימה. הוכן שרביט ממלכתי ברוח הבד חרציות הוכנה קשת במקום כתר לשיער וקישוטים לידיים כולם על טהרת הלבד.
והרי התוצאה לפניכם......












טוב מקווה שהתחפושות הבאות תהינה כבר של פורים 2011, אם כי יש עוד כמה תחפושות שראוי שיצאו לאור עוד מן העבר הרחוק/קרוב.

יום שלישי, 15 בפברואר 2011

קרפדת הביצה

לקראת פורים הקרב אלינו, אני "מוציאה מהארון" תחפושות ישנות. טוב לא ממש מוציאה פיסית אלא יותר מראה תמונות.
דוקא מכיוון שאני מקבלת תגובות לעיתים מכאלו שאינן יודעות לתפור...אני מראה כי גם באמצעים מינימליים מבחינת תפירה...אפשר להגיע לתוצאה מפתיעה, יפה ומיוחדת לטעמי. (טוב צריך לאמץ גם "צמד חמד" - פריט חשוב ביותר...שמבטיח תוצאה מרהיבה.
התחפושת הראשונה מסדרת החיות שלי היתה הקרפדה והיא אחת האהובות עליי ביותר. (שמורה לה בלב זכות ראשונים). השנה - 2002 כמדומני, גיל המתחפשת - 3 בערך, הרעיון לתחפושת - כמובן של בת ה- 3, יכולת תפירה - עוד אין. (לא היתה לי בכלל מכונת תפירה). האמצעים שעמדו לרשותי -סבתא תופרת, "צמד חמד", רגלים לשוטט ולחפש את כל הבדים, אביזרים נלווים (פליז ירקרק, בד סאטן בצבע ירקרק, חולצת גולף בצבע תואם בדיוק, לבד ירוק כהה, סול בלבן וצהוב, כדורי קלקר, גרביונים ירקרקים תואמים כמובן).
שלבי עבודה -
1. הכנת סקיצה על נייר - איך הקרפדה אמורה להיראות מה תלבש,(מכנסיים, חצאית, אוברול, שמלה) אילו גוונים
(טוב בקרפדה יכולת הבחירה קטנה יחסית כמו שאני אוהבת...עדיין יש המון גוונים לירוק...ומה להוסיף לו)
2. שיטוט וחיפוש הבדים, בגדים, אביזרים נלווים.
3. שליחה לתפירה לסבתא - שתופרת חצאית גומי, חלקה מפליז ירוק.
כובע קפוצון (מוצאים מגזרת קפוצון של סווטשירט, ואליו מחובר סרט מבד סאטן .
4. קריאה לעזרה ל"צמד חמד" - לחגיגה האמיתית.
לכובע הקפוצון חוברו עיניים, ומלמלת לבד. איך חוברו? באין ציפור שיר (מכונת תפירה), גם העורב זמיר (אקדח דבק).
פתרון מצוין, לאלו שאינם יודעים לתפור.....בזמנו צחקה "צמד" שאפילו שמלת כלה לקרפדה לכשתגדל נוכל "לתפור" עם אקדח דבק חם.
לחולצה - נתפר לבד , בתפירה ידנית (ולא מקצועית במיוחד....אני פשוט לא כל כך יודעת לתפור ביד), אל הלבד ובהשראת "נרקיס מלך הביצה" ואולי הנימפאות של מונה (המצאה של זה הרגע), יותר בהשראת קארי בראדשאו מסקס והעיר הגדולה, חוברו חבצלות מים מסול.
לחצאית - חוברו גם כן מספר חבצלות מים, ומלמלת לבד.
והרי לכם קרפדת הביצה.
שהיתה מאד חריגה בנוף הגן המקומי שכלל שלל נסיכות בנות 3 עם שמלות כמה שיותר מבריקות וכמה שיותר ארוכות וכמה שיותר מלמלות, וכמה שיותר קנויות בגווני תכלת, לבן, סגול. ופתאם מבין כל הנסיכות המפוארות ביצבצה לה קרפדה ירוקה ורעננה אחת. (חבל שאני לא יכולה להראות את התמונה הזו מהגן.....אבל לא אראה ילדים של אחרים בלי רשותם כמובן).
אז הנה התמונות, הפעם אכן לקוחות מאלבום ישן, מהעידן הקודם, האנלוגי, בו עדיין היו לנו אלבומים (זוכרים?), בעידן בו עוד היינו הולכים לחנות הצילום לפתח וחוזרים הביתה לסדר באלבומים. הסריקה לא עושה חסד לתמונות, נסייג ונאמר שמלכתחילה, הצבעים של התמונות הללו מבאסים ולא משקפים את המציאות (כנראה שהדשא הישן את שנת החורף...ששכח שהוא אמור להיות ירוק, בתוספת התאורה...לא הוסיפו חן לגווני התמונה).
לכן זה אני מראה את התמונה הפותחת של הרשומה, למען יראו הגוונים האמיתיים של התחפושת....
למען יראו שזו תחפושת ש"גדלה עם הילדה", מגיל 3 ואילך אפשר להתחפש לקרפדה כל שנה, (6 שנים אחר כך...והתחפושת עדיין עולה), לחדי העין השרוול הארוך הפך כמעט עד המרפק, הכובע כבר לא מכסה ממש את כל הראש, חצאית הברך הפכה למיני......אבל החן נשאר. ועצם זה שלבשו את זה עוד פעם אחת מלבד פורים 2002, עושה חסד עם מייצרי התחפושת...שלא אתבאס שזו השקעה חד פעמית....הנה נלבשה שוב ב-2008....עכשו בזה הרגע עלה לי רעיון.....(באיחור קל) חבל שלא צילמתי כל שנה את הילדה גדלה בתוך הקרפדה.....זה יכול היה להיות מענין.
מה שעוד נזכרתי בזה הרגע....שאת משלוח המנות שלה...עשינו בסגנון ירוק וקרפדי במיוחד.....מקופסת עוגיות דניות עגולה שהצבעה בירוק ונוספו לה עיניים...אבל את זה תצטרכו לדמיין, כי הקופסה הושלכה כנראה לפח (איזה כאב לב....ועוד מבלי להיות מתועדת).




זהו לבינתיים, תודה לכל המגיבות....הציפיה לתחפושות של השנה, יוצרת לחץ קל (חלקו חיובי.....אולי סוף סוף אעשה משהו......חלקו פחות.....כשיש ציפיות ממך....אתה מרגיש שאתה צריך לממש אותן).


יום ראשון, 13 בפברואר 2011

דרקונית סגולה

המכונת תפירה שלי עוד לא יצאה מהשקית של איקאה, אבל החלטתי להענות לבקשתה של זוהר....לכבוד הוא לי להיות המוזה בעניני תחפושות....ואם לא להראות תחפושות חדשות (מקווה שעוד יוצגו כאן בפורים הקרוב), אז לפחות להוציא "מהארון" תחפושות ישנות ואהובות שעדיין לא הוצגו ולא קיבלו את הכבוד הראוי להן. עבור התחפושת הזו צריך לחזור 5 שנים אחורה....לפורים 2005. זו בעצם השנה הראשונה בה לקחתי אחריות על התחפושות בעצמי. עד אז עוד לא ידעתי לתפור ונעזרתי בעזרתה האדיבה של סבתא...כפי שתארתי כאן בעבר היא היתה תופרת את היסודות לתחפושת ואילו אני בעזרתם של "צמד חמד" היינו עושים את הפינישים והאקססוריז.
זו השנה בה נזרקתי למים העמוקים.....זו השנה בה החלו הדרישות גם מהצד הזכרי במשפחה, (משמע שלוש תחפושות, לא עוד תחפושת בסגנון "נסיכת ה....(השלימו את החסר" הפרפרים, הקשת בענן, הפרחים, עוד פרפרים אבל אחר, הנמרים", הקץ לצבע הורוד - אדום. אז עוד לא הבנתי עם מה הסתבכתי זה עתה....אז עוד לא הבנתי שבכל שנה רף הדרישות יעלה עד שאומר לעצמי כבר עדיף לחזור לעידן הנסיכות....ואשאל את עצמי עד לאן נגיע??? האם הסט של נרניה יהיה פסגת השאיפות??? ואתפלל שלא יוציאו עוד סרטי פנטזיה עם יצורים מופלאים. במיוחד ששנה קודם בגיל שנתיים (התחפושת הראשונה - היתה בוב הבנאי מאולתר, עם חולצה משובצת מכנסי גינס וחגורת כלי עבודה של סבא עם כלי עבודה מפלסטיק.... אני לא נוהגת לחפש אותם לפני שהם באים בדרישות להתחפש) . למה אתה רוצה להתחפש חמוד? שאלתי...
התשובה שבאה בעקבות השאלה הזו אותי הצחיקה עד מאד.....לא בטוחה שאת כולם. כבר אז ראיתי את ניצוצות היצירתיות והמקוריות של העולל הקטן. "אמא אני רוצה להתחפש לדרקונית הסגולה משרק". חובב קולנוע כבר מגיל צעיר כבר אמרנו....אכן הדרקונית של שרק היתה גדולה מפחידה ומרשימה גם יחד. בעיני רוחי כבר ראיתי בדמיוני את הדרקונית עם עיניה הענוגות...וריסיה הארוכים , שלא מאפשרים לך בסרט להתבלבל...אם דרקון היא או דרקונית. עוד ידעתי שאולי בדיחות הדעת שלי תעבוד על הדור הצעיר, אבל לא הייתי בטוחה לגבי הדור המבוגר יותר....
מכיוון שביני לבין עצמי כבר החלטתי עוד קודם לכן שאני לא מסיטה אותו מהחשיבה המקורית שלו, אם זה מה שהילד רוצה....לזה נחפש אותו, ואמרתי בסדר. הדרקונית הסגולה קיבלה טוויסט קטן והפכה לדרקון סגול. מכיוון שכבר התנסיתי לפני כן בפליז לתחפושת קרפדה (שעדיין לא הראיתי), החלטתי שהתחפושת צריכה להיות חמה ונוחה ומתאימה לילד בן 3 ופליז הוא חומר מצוין עבור כך. הצבע סגול כמובן.....לשפיצים קניתי ויניל ירקרק.
תפרתי מכנסיים עם גומי בגזרה בגודל מתאים......והוצאתי גזרה של חולצה עם קפוצון. את הגזרה שיפצתי על ידי חלוקה של החלק האחורי של החולצה לשני חלקים והוספת טוקסידו....בחלק האחורי של החולצה......כמעט עד הרצפה. (אני לא בטוחה שההגדרה טוקסידו היא הנכונה....אני מבינה קטנה מאד בעניני חליפות אבל אפשר לראות בתמונה למטה.....ולהבין למה כוונתי, טוקסידו גזור במין משולש מאחורנית. לפני שחיברתי את החולצה , חיברתי אליה כנפיים קצת כמו כנפי עטלף.
את החלק האחורי של החולצה יצרתי משני חלקים בכדי שאוכל לתפור ביניהם את השפיצים של הדרקונית. בכדי שהשפיצים יעמדו בזוית כל כך מפוארת כיאה לדרקונית מסוכנת.....הכנסתי "קונסטרוקציה" מסול. חומר נח לתפירה ועשה את עבודתו נאמנה. מכיוון שבקושי הבנתי בתפירה הלכתי לחברה מומחית בענין שתעזור לי להוציא את הגזרות של המכנסים והחולצה.
אחרי שכמעט סיימתי לתפור ומדדתי על בן ה3, גיליתי...שהיא פשוט ענקית עליו, והוא פשוט ישחה בה...לא ויתרתי, פרמתי הקטנתי...וזה כלל לא פשוט בהתחשב בעובדה שהיה צורך להקטן את הכנפיים (לא פשוט בכלל בלשון המעטה). התחפושת התקבלה על ידי הלובש אותה בשמחה וצהלה כפי שניתן לראות....טוב זה הזמן להפסיק לדבר ולתת לתמונות לדבר בעד עצמן.

אפשר לראות כיצד הסול מתחת לויניל מייצב את השפיצים שיעמדו איתן.

כובע הקפוצון שמחוברים אליו השפיצים......


מקדימה מלבד הראש.....זה נראה כמעט כמו חליפת פליז רגילה.....תחפושת שהתבררה כמאד מאד נוחה..... הפליז מאז אומץ בחום כמעט לכל התחפושות שתפרתי (במידה והיה מתאים לנושא כמובן). הפליז הוא חומר מאד מאד סלחן.....לא חייבים לעשות לו גימורים, אפשר להשאיר גזור.....יש קצת בעיה בשנים האחרונות בגלל התחממות כדור הארץ...ואז במידה ונורא חם....קצת מזיעים בו. דוקא בפורים האחרון ירד ממש גשם והוא היה מצוין.



והנה פריסת הכנפיים.......
וענין הטוקסידו מאחור......פשוט החלק האחורי הרבה הרבה יותר ארוך מהקדמי, מחולק לשני חלקים וגזור במשולש כלפי מטה.



ושוב.....נפלאות הסול.....


טוב מקווה שאולי העלאת התחפושות הללו, תגרד את המוזה ותעיר אותה מתרדמתה הארוכה לקראת החג הקרב אלינו......

יום שישי, 11 בפברואר 2011

על סירות ושלוליות....

לא נעים לספר.....אבל מכונת התפירה שלי שובתת , כבר חודש שהיא מונחת בשקית כחולה של איקאה (המשמשת ככלי תעבורה של המכונה).....והוצאה שלוש פעמים בדיוק, אף פעם לא ברחבי הבית אלא "בשדות זרים". פעם אחת בסדנת טלאים של פורום טכסטיל וליבוד.......כרגיל לא סיימתי את המלאכה, אז עוד אין מה להראות.....(נשארה התפירה הידנית מסביב.....ואני בספק אם אי פעם אסיים אותה...), פעם שניה בסדנת תיק אצל פרפרים (ממש ממש שווה)......כן סיימתי....ואפילו יצא תיק ממש ממש יפה....בשעה שיצאתי משם כמעט כבר נכנסה השבת ויכולתי להצטרף לארוחת ערב....אבל לא צילמתי.....ובפעם השלישית לתפירת צעיף עם מאיוק. אז בעצם שום מוצר לא נוצר פה לאחרונה.....ואם נוצר לא צולם.....
ולא אין שום בעיה עם המכונה.....היא עובדת נפלא אחרי שחזרה לא מזמן מניקוי.....יש בעיה עם המוזה של זו שמפעילה אותה....(אני).
לעומת זאת.....המצלמה שלי עובדת שעות נוספות (גם בשביל המכונת תפירה השובתת).
היא נכנסת ויוצאת מהתיק בכל רגע אפשרי, עולה על חצובה.....יורדת ממנה, מחפשת את האור (בעיקר את שעות הקסם....), מחפשת מקומות מענינים לצילום, מקורות להשראה, מחפשת דוגמנים ...דוגמני הבית זזים לה מהר מדי כך שהיא אפילו לא מצליחה להתפקס לעיתים.
אבל הרי לכם רגע של נחת....הנה פה היא הצליחה.....
לילה ובקר גשומים....עושים את העבודה וגם לנו יש "אגמים", כמעט כמו באירופה, טוב לא בדיוק כמו .....לא בגודל, לא בעומק....והם לא החזיקו יותר מיום אחד.....אבל היו טובים דיו להשטה של סירות קרטון עם חתיכת ענף ועליו משלוש נייר ששימש כמפרש.....
אז מה עושים.....יוצאים לרחוב להשיט את הסירות בשלוליות שנוצרו בין המדרכה לכביש.....חמושים בסירות הנייר ובמגפיים.....

וכשהשלוליות הקטנות לא מספיקות......עוברים "לאגם הגדול", מעבר להרי החושך (שני רחובות וחצי ליד)......
ממש חגיגה, מיותר לציין שהסירות לא שרדו את ההשטות הרבות שעשינו להן באותו היום...ואט אט ספגו את המים והחלו שוקעות. (כנראה שבכל זאת הייתי צריכה להקשיב להוגה הרעיון שאמר "אמא בואי נעשה סירות מעץ.....וממש הסביר לי את כל התהליך", התעצלתי לקחת עץ....חשבתי שהקרטון אף הוא יעשה את העבודה....כסירה חד פעמית הוא אכן מתאים אך לא יותר מכך.)
אבל מה זה חשוב העיקר שנהנינו....ושהיה מה לצלם.....

ביום למחרת הכל יבש וחוץ מקצת בוץ לא היה אפילו זכר ל"אגמים".......


פורים מתקרב בצעדי ענק......כבר יש דרישה מצד הקהל.....(אני מודה שאני בינתיים בהכחשה מוחלטת בנושא) אז כדאי שהמוזה תחזור ומהר....ולא.....ימצאו עצמם בדרך לטויס אר אס (כפי שאני תמיד מאיימת בכל שנה).....