יום רביעי, 7 בדצמבר 2011

קרונות כותנה





כבר המון זמן אני רואה יום יום את המחזה המרהיב הזה....רכבת ארוכה ארוכה של קרונות כותנה מתעקלת לה על מרבדי שדות חיטה שרק נזרעה ואומרת לעצמי...מחר את מביאה מצלמה ומצלמת וחוזר חלילה....מרב שעבר כל כך הרבה זמן, (ואני כמובן לא צילמתי) בכל פעם שהייתי מגיעה לעיקול הדרך רגע לפני שנגלים בפניי הקרונות כותנה המקסימים הללו הייתי חוששת שמא הם כבר נסעו להם הרחק מכאן למקום אחר ואני לא הספיקותי לצלם....האדמה החרושה עליה ניצבו מלכתחילה כבר שינתה צבעה מחום לירוק והתמונה הזו בעיני הפכה יפה שבעתיים....בשבוע שעבר החלטתי שזהו....במקום לחשוש בכל פעם מחדש שהם לא יהיו שם יותר...אולי יותר פשוט לקחת מצלמה ולצלם???


זהו עכשו אני כבר לא חוששת יותר לפני העיקול......צילמתי את הציור היפה הזה של הטבע....


כאמור יצאנו עם נימבוס לצילומים.........


הסיבה הראשונה לצילומים היתה הקרונות הללו, ששיחקו תפקיד ראשי בסט צילומים אחר, לעוד אביזר של הארי פוטר, גם הוא פרי ידו של סבא...אבל זה כבר סיפור אחר.


אז פשוט טעימה גם לכם...מהיופי......












יום שבת, 3 בדצמבר 2011

נימבוס 2000





תחילתה של המעשיה בקיץ 2010 עת בילינו בחופשה משפחתית בלונדון.



אחד משיאי הטיול היה עבור החלק הצעיר שבחבורה, ביקור בחנות המיתולוגית המליס. מראש, כדי למנוע תסכולים מיותרים הודעתי.....בוחרים פריט אחד מקסימום שניים. (איזה אמא אכזרית.....אבל אם הייתים רואים תמונה של החדר...הייתם מבינים שאין איפה לדחוף סיכה....גם אם נורא רוצים). הסתובבנו והסתובבנו והבחירה היתה ק ש ה.



איפה הימים שבהם נסיעה לחו"ל פתחה בפניך עולם של צבעים וצעצועים כמוהם עוד לא ראית??? כיום הכל מגיע לארץ וכלום כבר לא ממש מרגש.



בין כל אלפי הצעצועים הצבעוניים שהיו בחנות, פריט אחד ויחיד שבה את ליבו של בני הצעיר.



הוא היה מונח בארון זכוכית נעול- מוצג כמו מוצר מוזאוני, ביחד עם עוד כמה פריטים בודדים, כיאה לפריט אספנים.



מטאטא נימבוס 2000 (למי שלא בקיא.....מדובר במטאטא המופלא מסידרת הארי פוטר שאפשר לעוף איתו במשחקי הקווידג' (ממש מקווה שאני הוגה את זה נכון....כי אני לא חושבת שראיתי את אחד הסרטים של הארי פוטר מתחילתו ועד סופו).



המחיר שהיה נקוב ליד המטאטא היה כ 700 יורו. העיניים הקטנות התבוננן בערגה בפריט האספנים המיוחד הזה....ואני שאלתי בתדהמה??? מי קונה מטאטא מפלסטיק ב700 יורו, מילא אם הוא היה עף על באמת......



עם כל הכבוד לאספנות....קצת מוגזם לא???



כדי לרכך את האכזבה אמרתי מיד....חכה שסבא יתאושש מניתוח הגב שלו...ותבקש ממנו שיכין לך כזה....הוא יעשה לך פי אלף יותר שווה מהמטאטא פלסטיק בארון הזכוכית.



על אף ההבנה...בטח היתה אכזבה קלה......והדילמה עברה להאם לקנות חיית אוקפי מפלסטיק בגודל של אגרוף בערך (מי שקרא בעבר את הרפתקאותינו בלונדון קרא על התלהבות היתר שלנו מהחיה אוקפי) ...או משחק ווי למחשב......



חזרנו לישראל, לא לפני שהשבעתי את בני הצעיר לא להעיז לדבר ליד סבא על מטאטא הנימבוס....עד שהוא לא מרגיש מספיק טוב כדי לעמוד ולהכין אחד שכזה.....מתוך הכרתי את הנפשות הפועלות.



כמובן שהוא לא הצליח להתאפק הרבה מדי זמן...וכעבור זמן קצר, כבר שיחרר את פנטזית נימבוס לאוויר. מרגע שחרור הפנטזיה עד להגשמתה חלף זמן קצר ביותר......ובדיוק ביומהולדת 8.....כהפתעה.......הוא קיבל לידיו חבילה אדומה ארוכה...שיצא ממנה נימבוס......כמובן שאת השמחה הן של המקבל והן של הנותן אינני צריכה לתאר....פשוט תראו את התמונה.....



מטאטא נימבוס יחיד במינו מגולף מעץ, (אפילו נכתב עליו בצריבה בחום נימבוס 2000) עם קש שנלקח ממטאטאים כמו של פעם, מלופף בחוטי ברזל , ואפילו מקום להניח את הרגלים בשעה שאתה עף.



רגע הנתינה....והפתיחה של החבילה האדומה המאורכת......עם החיוך הענקי של הנותן והמקבל.....





וקצת צילומים מקרוב.....של היצירה המופלאה הזו....






חוט הברזל המלופף....










והמקום לרגליים....










ולמה אני מספרת מעשיה שקרתה לפני....שנה וקצת???



מכוון שמרגע שהגיע המטאטא ידעתי שאצלמו בתעופה....ופשוט לא מצאתי את הזמן לכך....




ושלשום כמעט בשעת הקסם (שמגיעה עכשו בחורף ממש ממש מוקדם), יצאנו לפרדס, שלושתינו ?(אם מחשיבים גם את נימבוס)והתחלנו בנסיונות....האחד לעוף והשניה (אני) לצלם.....
עפנו...






ועוד קצת עפנו....






ובסוף נחתנו.....




תודה רבה לכל המגיבות שלי...משמח לראות שעל אף שלא כתבתי הרבה זמן...לא זנחתן...כיף גדול לקבל תגובות. משום מה אינני מצליחה להגיב בתגובות...אז אגיב פה ישירות...נשאלתי לגבי הבדים של הכריות.....הבד תכלת החלק (שהוא בעצם בד ג'ינס בהיר) נקנה בקאשי ואילו הבדים השונים של האפליקציות בסירות, נקנו כולם בבדים למעצבים.....אבל ממש ממש מזמן, ולדעתי כל אחד מהם נקנה בנפרד, בביקור אחר שלי בחנות....הסוסוני ים ממש מזמן (3-4 שנים), וגם השאר כבר די הרבה זמן שוכבים אצלי בארון.



יום שני, 28 בנובמבר 2011

כפולות

קצב כתיבת רשומות חדשות בבלוג שלי הולך ומדרדר.....אבל לפחות אני עקבית...ואני שומרת על אותו היחס בין כתיבה ליצירה....אז אני מקווה שמישהי או מישהו עוד מציצים לעיתים כאן אולי בכל זאת....אחדש משהו.....



לידה של תינוק חדש במשפחה היא שמחה גדולה........לידה של שניים היא כפולה ומכופלת.......



חשבתי וחשבתי מה להביא לזוג התאומים (שני בנים), לרגל הולדתם......ידעתי מיד שזו סיבה מספיק טובה.....לחלץ את מכונת התפירה שלי מהשיממון היצירתי שפוקד אותה בתקופה האחרונה......


היו כמה רעיונות בקנה.....בסוף נבחרו שניים....האחד אלבום....השני כריות.....

עד שנבחר הרעיון, הדוגמא הבדים......לקח זמן......והענין התעכב.....כשכבר היה רעיון......שוב חל עיכוב....הפעם לא בגללי....בענין בחירת השמות.....וחיכיתי וחיכיתי ועוד קצת בסבלנות......ואז ברגע שנודע לי השם השני....התחלתי בעבודה......

שתי כריות בגודל 50 ס"מ על 50 ס"מ , שרצתי לקנות באיקאה..... עם שמו של כל אחד מהתאומים ותאריך הולדתו.......






תמונה זוגית.....בסטודיו המסודר......(חבל שלא צילמתי איך הוא היה נראה לפני כן......בזמן העבודה......) פשוט אי אפשר היה בכלל לעבור בו.....





ועוד אחת על השטיח.......




ומאחור......






יום שלישי, 18 באוקטובר 2011

קישוטים מהירים לסוכה

כמו בכל שנה אנו מוצאים את עצמינו מתחבטים באותה שאלה רבת חשיבות......להתחיל להוציא את הברזלים מהמחסן או לא להוציא, להוציא את הסדינים המכובסים משנה שעברה בארון או לא להוציא, לבנות סוכה ולשבת בה בערך פעם אחת בערב החג.....או להתעצל.....

כמובן שבסופו של דבר, תמיד אבל תמיד אנחנו מוציאים את הברזלים, את הסדינים......ובונים סוכה....ויושבים בה כפי שצפינו בערך פעם אחת.....מתישהו לקראת סופו של החג יורד גשם שמחריב את כל הקישוטים וחוזר חלילה....

לפני כשנתיים נמצא פתרון יצירתי אחר "הסוכרגולה".....אמנם הפרגולה נבנתה למטרה אחרת כמובן......אך מאז שנבנתה היא עוזרת לנו בהתלבטות ......פשוט, מאלתרים עם הסדינים המקוריים של הסוכה, מחברים אותם לפרגולה, גג כבר יש והנה סוכה אלטרנטיבית, מרווחת אפילו יותר מהמקורית, מהירה יותר.....ועדיין מרגישה לגמרי כמו אמיתית....

אז מה נותר??? קישוטים.....

יום לפני ערב החג.....סוכרגולה עוד לא היתה, קישוטים גם לא....הדבר היחידי שהיה כבר מוכן זו רשימת האושפיזין לסוכה.....

אז החלטנו לאלתר.....שיטוט קצר באינטרנט העלה כמה וכמה הדרכות בעניני סוכות.....חלקן היו מרהיבות אם כי מסובכות למדיי, הזמן היה קצר...וגם הסבלנות בעשר בלילה בערך לא היתה בשיאה.....משהו קצר ומהיר פסקתי....

מצאנו הדרכה משנים עברו...נדמה לי של זיקוקית, לפרח עשוי מניירות אפייה (או אולי קרפ), לקחנו את הרעיון הבסיסי, שינינו את החומרים הוספנו אבקנים והרי התוצאה.....

במקום ניירות קרפ או אפייה לקחנו חבילת מפיות נייר פשוטות.......פרסנו אותן שכבה אחר שכבה, סך הכל 8 שכבות, כמובן שהמספר הזה יכול להשתנות......



קיפלנו בצורת אקורדיון...פעם פנימה פעם החוצה........



כשגמרנו לקפל...ליפפנו באמצע מסביב לקיפולים חוט ברזל.....


זה השלב שהתחלנו לפתוח את השכבות, אחת אחת ובזהירות.....ממש בזהירות...כי המפיות לא עמידות במיוחד....




ככה נראה הפרח כשהוא פתוח......וכדי להוסיף לו את "האבקנים" הורודים כמו בפרח משמאל......




גזרנו ריבוע נייר קרפ......


שמנו בתוכו מעט חומר מילוי, שהינו חומר מאד מאד פופולארי לאחרונה...ממש רב שימושי....
סגרנו עם נייר דבק את המאחורה....וחיברנו עם דבק חם לפרח....

וזהו...בערך......



וזוהי כבר תמונה קבוצתית, בבקר שלמחרת....שתראו באמת איך הצבעים של הפרחים נראים......כי לא שיניתי את הווייט באלאנס בתמונות של ההדרכה....לפני התלייה.....קלי קלות.....במקום נייר הקרפ לאבקנים כמובן שניתן להשתמש במפית, חתיכת בד, או כל נייר קצת גמיש אחר....






הפרחים ניתלו ביום למחרת...אז מה היה שונה השנה משאר השנים אתם שואלים???

שהגשם הגיע כבר בערב החג......

ששכחנו לסגור את הממטרות ביום למחרת......

ואתם כבר יכולים להשלים את התמונה איך נראתה הסוכה ביום שאחרי.....אם אספיק אצלם לכם......

ונכון שבטח כבר כל הסוכות מקושטות....אבל את הפרחים הללו עשינו גם פעם מזמן מזמן כזר יומהולדת ענקי......רעיון!!!

חג סוכות שמח


יום רביעי, 28 בספטמבר 2011

איחולים לשנה החדשה





כשערב שנת תשע"ב בפתח.... מה אאחל לשנה החדשה???



שנה של חלומות.....והגשמות.......








שנה של מנגינות....... בלב ומחוצה לו......



שנה של חגיגות.......




שנה של חברות טובה...... עם אלו שדומים לך וגם עם אלו ששונים.....





שנה של פריחה ויצירה......

שנה מתוקה........





שנה של אהבה.........





שנה של זוגיות צמודה.....








והכי הכי חשוב......




אז לכל אהוביי.....ולכל חבריי ולכל מי שנכנס לבלוג מדי פעם לקרוא.....נשלחות הברכות הללו....ושתהיה שנה טובה......

יום שני, 19 בספטמבר 2011

בהשראת מתקפת הטרור הכי גדולה בהיסטוריה....

הרבה זמן לא ביקרתי פה....

למה? כי לא היו לי כל כך יצירות להראות....זאת אומרת יש יצירות (שדוקא הוצגו בתערוכה) אבל לא תפורות או מודבקות , אלא מתחום הצילום.....הצילום בפרט וההערכות לתערוכה בכלל גזלו הרבה מזמני ומרצי...ופחות הקדשתי השנה לכל מה שקשור ביצירה מסוג אחר.

ובכל זאת, קצת דברים קטנים שנוצרו בבית, בחלקם לא שלי, אלא רק הצילומים אבל עדיין ראויים לתצוגה.....

זוכרים שאצל חלקינו בבית היתה התקופה של "מה הכי", הכי גדול , הכי חזק, הכי גבוה....??? ספר שיאי גינס עדיין תופס אצלינו חזק...

לפני מספר ימים צוין עשור למתקפת הטרור הכי גדולה בהיסטוריה, 11 בספטמבר 2011.

סקירה קצרה שנעשתה לתלמידי בית הספר הולידה הרבה שאלות בצהרי היום בבית. אני כבר בבית נתתי "הרצאה מעמיקה ומפורטת יותר בנושא" שכללה "שקופיות" (פשוט הראיתי כמה תמונות באינטרנט....)

מיד לאחר תם ההסברים והשקופיות, אי אפשר היה להישאר אדיש למציאות שסופרה לו כאילו נולדה מתוך סרט קולנוע אפוקליפטי.....גלגלי השיניים החלו עובדים, (לא שלי....אלא של היוצר הצעיר) שגם ככה אוהב מאד לראות סרטים ואחר כך לביימם אצלו "באולפן הלגו ושאר חיות אחרות" כך לגבי האצבעות הקטנטנות הללו שחיש מהר החלו לבנות את הסצנה מלגו.....

תחילה נבנו המגדלים, לאחר מכן הוספו להם האש והעשן שמלמעלה (שימו לב שהצבע השולט במרום המגדלים הוא אדום), ולבסוף נבנו המטוסים, שעתידים להתרסק אל תוך מגדלי התאומים במרכז הסחר העולמי בניו יורק ולמוטט את הבנין.

"הסצנה" עמדה מספר ימים לא מבוטל בביתינו.....וכבר הילדים לבד אומרים לי אמא תצלמי כי אני רוצה לצלם ולבנות משהו חדש....אז צילמתי....

שעת בוקר מוקדמת, כשרואים את הטל עוד על הדשא שלא ניקצר...הולידה מיקום נפלא עם תאורה קסומה לצילום הסצנה....והרי היא לפניכם.....




ומבט מלמעלה....מימין מטוס אחד (צהוב) שעומד לפגוע בבנין.....ומלמעלה מטוס שני (לבן-כחול עם כנפיים אדומות).....




ומבט על נוסף לעבר המטוס השני......


מאז הדשא ניקצר....לא לפני שהפצרתי באחת מבנותיי לשכב קצת בדשא לצורך צילומים.....אבל מה לעשות שאחת אלרגית לדשא.....והשניה סתם היתה עסוקה...וכך קרה שהדשא ניקצר....וצילומים אין.

גם סצנת התאומים הוחלפה באמפיתאטרון מפואר.....שאולי אצלם גם אותו ואראה איזו פעם.....

אז ממש לפני שהשנה החדשה בפתח.....אני מקווה שהשנה הבאה עלינו לטובה...תהיה יצירתית ופורה....

ומקווה שעוד לא התיאשתם ואתם קוראים וקוראות.....


וסתם אנקדוטה אחרונה......נכנסתי לבית של חברה אתמול וראיתי תלויה בסלון שרשרת דגלים מנייר שמיד זיהיתי את מקור ההשראה שלה.....עוד לפני שהספקתי להגיב עליה...אמרה לי חברתי...תראי חברה נתנה לי את השרשרת היא אמרה שהיא ראתה בבלוג שלך וקיבלה ממך השראה....

היה לי כיף לשמוע זאת.....לכבוד הוא לי....




יום שלישי, 26 ביולי 2011

עדכונים מהגינה וקיום הבטחה.....

טוב אז לפני שאני מקיימת הבטחות בת מצווש......

זוכרים את הרשומה האחרונה על "האוצר" שמצאתי בגינה שלקח לי כמה שעות להבין שזה אוצר???

ואני כבר דמיינתי בעיני רוחי איך החצר שלנו הופכת לחוות פרפרי זנב סנונית מפוארים שיקשטו את השמיים בצהוב ובשחור....כבר שבוע מאז בכל בוקר אני פותחת בהתרגשות גדולה את התריס שליד גינת התבלינים לומר בוקר טוב לזחלים שלי (אני אומרת שלי מכיוון שכנראה אני היחידה בבית שבאמת מתענינת בהם.....) יש לציין שממש היתה חוקיות ביחס הזחלים שפחת מאז....

בבוקר הראשון פתחתי את התריס בציפיה ובשמחה......במקום 12 זחלים חיכו לי 8 (כנראה שחלקם לא שרדו את תנאי השבי בצנצנת עודדתי את עצמי ביום הראשון......)

בבקר השני כבר פתחתי את התריס בהיסוס קל.....במקום 8 זחלים חיכו לי 5 (לא נורא...זה כנראה דילול של הטבע אמרתי לעצמי מנסה עדיין להתעודד)

ביום השלישי כבר פחדתי לפתוח את התריס.....כנראה שהיו לי סיבות, מכיוון שבמקום 5 זחלים חיכו לי 3.

ביום הרביעי כבר לא רציתי לפתוח....בכל זאת פתחתי....במקום 3 זחלים חיכו לי 2

ביום החמישי...........חיכה לי אחד בודד.....אין לי מושג לאן התאיידו כל ה11 הנותרים

מחר....ביום השישי......אני ממש חוששת מה אמצא שם......שלפחות ישאר לי אחד בודד

בקיצור כנראה שהשמחה היתה מוקדמת....חוות פרפרים כבר לא תצמח משיחי הרודה שלי

מזל שהיתה בת מצווש אז במקום קישוטים של פרפרים בצהוב ושחור שכנראה כבר לא יהיו לנו (צבעים שאני בכלל לא אוהבת), היו לנו קישוטים בתכלת, אדום , ורוד ולבן עם נקודות לבנות ומשבצות ורודות ולבבות......עם נקודות...אז הנה קצת תמונות שהבטחתי.....

העציצים על השלחנות.....



הלבבות התלויים בורוד ותכלת....כמה ימים ברוח החזקה והם כבר לא נראו במיטבם......עכשו כחודש אחרי הבת מצווש...והם נראים כמי שידעו ימים טובים יותר....








מבט מקרוב אל עבר הדגלים......


וככה זה נראה כבר ביום שאחרי...שהחצר שבה לקדמותה...חוץ מהקישוטים.....


ולצערי את העששיות כמעט ולא צילמתי....חבל....אז כמה תמונות בודדות מאותו מקום...תצטרכו לדמיין אותן תלויות על העצים ועל הגדר......








מקווה שקיימתי את הבטחתי.....להתפנות לדברים חדשים.....לילה טוב....


יום חמישי, 21 ביולי 2011

הפתעה בגינה

כמו בכל בוקר פתחתי את התריס והיצצתי אל גינת התבלינים שלנו. מה גדולה היתה הפתעתי לגלות שאחד משיחי הרודה ששתלנו לא מכבר נותר עירום לחלוטין מעלים. מבט נוסף גילה כי יצורים קטנטנים ומוזרים נמצאים עליו ועסוקים בכרסום כל העלים היפים שלו שלשמם קניתי את הצמח הזה. יש ששאלו אותי אחר כך אם קניתי את צמחי הרודה בגלל "סגולות" העין הרע שיש בהם......כמובן שלא הבנתי דבר וחצי דבר בנושא...והסיבה שקניתי אותם היא בגלל יופיים.


אתם יכולים להבין כמובן את גודל התדהמה והזוועה למראה היצורים השמנמנים והירקרקים, מרובי הרגליים בעלי הפסים השחורים והצהובים על הגב עם הנקודות (איך לא במיוחד בשבילי) הכתומות על הגב........

מבט נוסף הבהיר לי כי חלקם כבר עסוק בחיסול שני השיחים הנותרים. חיש מהר קראתי לבני....היחיד מילדיי שער בבית בשעות מוקדמות כאלו של הבוקר (ולא שהיה כל כך מוקדם....להזכירכם עכשו יולי....חופש.....), אם הוא לא הלך היום לכדורסל לפחות ניתן לו שעור בטבע. איפה עדשת מקרו כשצריך אותה קיללתי בלב......בדיוק אחרי שעור המקרו האחרון שלמדנו......


מקצב נגיסתם המהיר בעלים וממראה השיח העירום הבנתי שעלינו לפעול במהירות לפני שהזחלים ישתלטו לנו על כל הגינה.


מזל שאספנו מלאן צנצנות לבת מצווש, כך שבשניות היתה בידי צנצנת.....קראתי לעוזר היחידי שער בשעות הללו.....כשהמשימה היתה.....סילוק הזחלים מהשיחים והכנסתם לתוך הצנצנת.


טוב אני חייבת להודות שקצת פחדתי מהם תחילה....הצבע המרהיב שלהם הטריד אותי אולי הם זחלים רעילים ומסוכנים (כפי שאתם אורים ידע רב בענין אין לי....) ולא היתה לי שום כוונה להחזיק אותם בידיים. החפץ הראשון שמצאתי בכדי שיעזור לי להעבירם לצנצנת היה...בורג ארוך.....מכיוון שהזמן דחק...ואני כבר מדמיינת איך חיש מהר כל הגינה שלי מתכסה בזחלים....התחלתי לעבוד...



אל דאגה לא התכוונתי להרע לזחלים.....רק פשוט לזרז אותם לשחרר את אחיזתם מגבעול הרודה העירום לתוך הצנצנת.


כנראה שהזירוז לא מצא חן בעיניהם והזחל הראשון שעליו ניסיתי את טכניקת הבורג שלף לעברי זוג מחושים צהובים מרהיבים והשפריץ מיץ ירוק. זה השלב שעזבתי את טכניקת הבורג ועברתי לגזור את עלי הרודה עם מזמרה ולהכניס את הזחלים לצנצנת.


עוד גבעול ועוד גבעול והצנצנת התמלאה....כפי שעינכם רואות בתמונה הפותחת. מלאה בזחלים חלקם שמנמנים וחלקם קטנים יותר.


יופי הצנצנת מלאה, מה שנותר היה לעשות להם חורים עם מסמר במכסה הצנצנת לאוויר (אל דאגה כמובן שלא דפקתי את המסמר כשהזחלים בצנצנת), אפילו דאגתי לרווחתם ושמתי טול בין החורים לבין המכסה, פן אחד מהזחלים ינסה לעבור בחור וייפצע......הנחתי את הצנצנת בצד.....הרעיון היה לעטוף אותם יפה יפה לשים סרט פפיטה על הצנצנת ולהביא אותם ל"חמד" שחובב חרקים ושאר בעלי חיים.


כנראה שהיחידה שהתרגשה מה"מזיקים המרהיבים" הייתי אני. השעור בטבע נגמר די מהר מחוסר הענות בקרב הקהל.....


איח.....מה זה התולעים המגעילות הללו, נקראה קריאת כוון בקרב הנוער שההתעורר סוף סוף בשעת צהריים.


כך ישבו להם הזחלים בנחת בתוך הקופסא בצל מספר שעות וחיכו.....כשמה שהשתנה בצנצנת היה מספר העלים שהלך ופחת ביחס הפוך לעיגולים החומים (הקקי שלהם) שהלך וגדל.


במקרה הגיע הגנן בשעת צהרים מאוחרת......תראה אני מושיטה לו את המציאה.....בחיים לא ראיתי זחילם שכאלו ענה לי...מסקרן מאד.....מכיוון שהייתי צריכה להביא דשן מהמשתלה...הציע הגנן שאקח את הצנצנת אליהם.....לשאול מה שם המזיק......


הלכתי למשתלה עם הצנצנת......תראה אני מראה לבחור הראשון שאני פוגשת במשתלה.....בתקווה שיושיע אותי....תראה איך אכלו לי את כל הגינה. והוא בהתרגשות קורא לי: "תחזירי אותם, תחזירי אותם", מה תחזירי אותם אני שואלת לא מבינה בכלל למה הוא מתכוון...איך אני יכולה להחזיר אותם, אם קניתי את השיחים כבר לפני חודש??? בטח לא מקבלים במשתלה שיחים שנשתלו כבר לפני חודש ועוד עם תולעים.......תחזירי אותם חוזר על עצמו עובד המשתלה הנרגש.....א הזחלים למקום....הם מיוחדים...את לא יודעת מה יש לך פה??? לא אני עונה.....כשהתאספו סביבי עוד עובדת מהמשתלה ועוד גננת שבמקרה קנתה במשתלה וישר שאלה אותי אם אני מכונה לתת לה אותם.....רק אז התחלתי להבין שאולי במקום צנצנת שורצת מזיקים יש לי אוצר פה......יש לך פה זחלים של פרפר זנב סנונית.....אם תחזירי אותם למקום יגדלו לך פרפרים מרהיבים.....


אני מודה שלא ישר קניתי את זה....מרהיבים מרהיבים אמרתי...אבל מה יהיה אם יאכלו לי בדרך את כל הגינה??? הם לא יגען בצמחים אחרים הבטיחו כולם....רק ברודה...ורודה תקני חדש.....טוב אמרתי וחזרתי הביתה....


עוד תהיתי ביני לבין עצמי...מה יותר שווה רודה שלמה או הצלת חיים???החלטתי לבדוק עוד קצת באינטרנט...ובסוף הכף הכריעה...הצלת חיים כמובן ופנטזיה על חוות פרפרים קטנה פה בגינת התבלינים שליד הבית.


שוב חזרתי עם הצנצנת לשיחי הרודה משחררת חזרה את הזחלים.....פה אני חייבת לומר.....שהזחלים הגדולים חיש מהר החלו במלאכת הכרסום....הקטנים שבהם...איך לומר זאת בעדינות....תנאי השבי אפילו אם היה קצר לא הטיבו עימם......חלקם התאוששו...חלקם לא.....ולפי מספר הזחלים שבצנצנת...ולפי המספר שספרתי ביום למחרת על השיחים.....כנראה שחלקם עבר לעולם שכולו טוב.....אז הנה מספר תמונות ביום שאחרי.....ממשיכים לכרסם בהנאה את עלי הרודה......



מכל הכוונים......



קטנים ואפילו גדולים.......



ואם יצאו לנו פרפרים מרהיבים....אני מבטיחה לצלם ולהראות.......
אז לא שכחתי את ההבטחה על הבת מצווש....ואפילו באותו היום היה לי עוד סיפור נחמד לספר....אבל נשאיר קצת משהו גם לימים שיבואו....לילה טוב.....